החלטה בתיק ת"א 22142-08

1. עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבעות (להלן: " המבקשות") לחייב את התובע           (להלן: " המשיב") בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהן בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, (להלן: " תקנות סדר הדין האזרחי").

רקע עובדתי וההליכים בתיק:

2. ביום 29.12.08 הגיש המשיב תביעה בסך 283,735 ש"ח כנגד המבקשות ונתבע נוסף. המשיב הינו אברך בישיבת "תורה ויראה" בירושלים נשוי ואב לשישה ילדים קטינים. אשתו של המשיב איננה עובדת ומטפלת בששת ילדיהם.

3. בכתב התביעה טען המשיב כי המבקשות עשו יד אחת עם הנתבע 1 שהוא אבי המבקשות 3,4 ובעלה של המבקשת 2 ובמרמה הוציאו מידו את סכום התביעה.

4. המשיב טען כי הנתבע 1 היה הרוח החיה והוא ששכנע אותו לתת לו הלוואות שונות. לטענת המשיב, כל ההלוואות נמסרו לידי הנתבע 1 מלבד הלוואה אחת בת 40,000$ שנמסרה לידי המבקשת 4 ( גב'אלה פדווה, להלן: "אלה") והיא התחייבה בשמה ובשם אימה ואחותה להחזיר את ההלוואה. המשיב טוען כי לפגישה זו היו מספר עדים, והוא אף הגיש תצהירים על כך במסגרת תצהירי העדות הראשית שהוגשו על ידו.

5. המשיב מודה כי מעולם לא נפגש עם המבקשות 2 ו-3 אך הוא טוען שאלה נתנה לו את כתובתן ומספרי הטלפון שלהן, והן אישרו בשיחה טלפונית כי ישיבו לידו את הכספים. לטענתו מי מהמבקשות אף התקשרה אליו, ושכנעה אותו להעביר לידי הנתבע 1 כספים נוספים.

6. לתביעתו צירף המשיב אישורים בכתב ידו של הנתבע 1 כי קיבל את הכספים הנטענים וכן אישורים על העברות בנקאיות לחשבונו של הנתבע 1.  אף אחת מהמבקשות לא אישרה בכתב ידה כי קיבלה ממנו כספים או שהיא ערבה לכספים שהנתבע 1 קיבל ממנו.

7. בכתב ההגנה טענו המבקשות כי הנתבע 1 התגרש מהמשיבה 2 לפני שנים רבות וכי אין לו קשר עם בנותיו משנות התשעים. המבקשות כולן טענו שאינן מכירות את התובע, ואלה טענה כי במועד שבו לכאורה התקיימה הפגישה בינה לבין התובע, היא התגוררה בחו"ל. לתצהירי העדות הראשית אכן צירפה אלה "תעודת בירור פרטים על נוסע" ומתעודה זו עולה כי מאוגוסט 2006 ועד מאי 2007 היתה  אלה מחוץ לגבולות ישראל.

8. תובענה זו הועברה לטיפולי רק לאחרונה, וקבעתי ישיבת קדם משפט בנוכחות הצדדים. בקדם המשפט טען התובע כי הוא מזהה את אלה ואילו היא טענה כי לא פגשה אותו מעולם.

הבקשה להפקדת ערובה:

9. במסגרת הליכי תביעה זו התקיימו עד כה מספר ישיבות קדם משפט כאשר בשתיים מן הישיבות נכחו המבקשות או מי מהן. כמו כן, התנהלו הליכי משפט מלאים הכוללים גילוי מסמכים שאלונים ותצהירי עדות ראשית.

10. ביהמ"ש התריע בעבר על סיכוייה הקלושים של התביעה (ראו פרוטוקול ישיבת ביהמ"ש מיום 6.2.13) אך למרות זאת ביכר המשיב להמשיך בניהול הליכי המשפט כנגד המבקשות עד תומם.
11. מאחר שהמשיב הציג עצמו כאברך בישיבת "תורה ויראה" בירושלים נשוי ואב לחמישה ילדים קטינים אין למבקשות כל ידיעה באם למשיב מקורות הכנסה, רכוש או נכסים. מכאן, באם תידחה התביעה עלולות המבקשות למצוא עצמן מול שוקת שבורה ובלא כל יכולת לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתן , ככל שייפסקו.

תשובת המשיב לבקשה להפקדת ערובה:

12. במסגרת השיקולים המנחים את שיקול דעתו של ביהמ"ש בהטלת הפקדת ערובה בראש ובראשונה עומד השיקול כי אמצעי זה יופעל לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד. זאת מן הטעם כי זכות האזרח לפנות לביהמ"ש מוכרת כזכות חוקתית (רעא 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, מד (1) 647). בעניינינו, לא נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הטלת ערובה.

13. המשיב מאשר כי מצבו הכלכלי קשה ועל כן גם קיבל פטור מתשלום אגרת משפט בהליך זה. לטענת המשיב, המבקשות הוציאו במרמה הונאה מהמשיב סך של 280,735 ש"ח  וכתוצאה ממעשיהן נותר המשיב כמעט ללא פת לחם ונאלץ לקיים עצמו ובני משפחתו מתרומות נדיבים, הלוואות גמ"ח וחסדי שכנים ומכרים.

14. המבקשות לא הופיעו לדיונים קודמים. בכל דיון ביקש ב"כ המשיב כי ביהמ"ש יחייב את המבקשות להופיע אך ביהמ"ש סירב לעשות כן ורק לאחרונה נעתר ביהמ"ש לבקשה זו. כאשר הופיעו המבקשות לפני ביהמ"ש זיהה המשיב את אלה  כמי שקיבלה ממנו כספים.

15. על כן לא מדובר בתביעת סרק, מה גם ששלושה עדים הצהירו כי הם פגשו את אלה וראו כיצד המשיב מעביר אליה כספים.

16. הטענות לפיהן אלה באותם זמנים לא הייתה בארץ אינן משכנעות כלל. ב"כ המשיב ביקש מאלה מספר פעמים לעבור בדיקת פוליגרף אולם בא כוחה סירב לעשות כן. המשיב מודיע כי במידה ותיחקר אלה בבדיקת פוליגרף ותוצאות הבדיקה תהיינה סופיות ואם יוכח שהיא דוברת אמת, וכי לא נפגשה מעולם עם המשיב, תידחה התביעה ולא יהיה צורך לקיים את הדיון להוכחות.